Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 3b
וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ עִיבּוּר בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת, וְאֵין הָאַחִין וְהַשּׁוּתָּפִין חוֹלְקִין בּוֹ.
Traduction
And one does not render it an extension of the city limits when it is located between two cities. Two cities between which there is a distance of more than 141⅓ cubits cannot be joined and considered as a single city for the purpose of measuring the Shabbat limit for one city from the edge of the second city. However if there is a house equidistant between the two cities, i.e., a bit more than seventy cubits from each town, the house joins the two cities together for the purpose of measuring the Shabbat limit. A house in which there is an area of less than four by four cubits cannot serve this function; and brothers and partners do not divide it, as it is too small to be divided.
Rachi non traduit
ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות. דתנן במסכת עירובין (דף נז.) נותנין קרפף לשתי עיירות אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים עושה קרפף לשתיהן להיות אחת שתי עיירות המובדלות זו מזו קמ''א אמות ושליש ויש באמצע בית נמצא אותו בית בתוך שבעים אמה וד' טפחים לשתיהן נעשה אותו בית כעיבור להן כאשה עוברה שכריסה בולטת ומצטרפת להיות שתיהן כאחת ללן באחת מהן שיהו שתיהן לו כד' אמות ומונה אלפים מחוצה להן ואם יש בית פחות מד' אמות אינו חשוב לצרפן:
ואין האחין או השותפין חולקין בו. קס''ד השתא שאין יכולין לכוף זה את זה לחלק לפי שאין בו כדי לזה וכדי לזה:
לֵימָא רַבִּי הִיא וְלָא רַבָּנַן? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא לְעִנְיַן סוּכָּה — דְּדִירַת עֲרַאי הִיא, אֲבָל לְגַבַּי בַּיִת — דְּדִירַת קֶבַע הוּא, אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ דְּאִי אִית בֵּיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת — דָּיְירִי בֵּיהּ אִינָשֵׁי, וְאִי לָא — לָא דָּיְירִי בֵּיהּ אִינָשֵׁי.
Traduction
In answer to the question with regard to the identity of the tanna of the baraita, the Gemara says: Let us say that the tanna of the baraita is Rabbi Yehuda HaNasi and not the Rabbis, as it is Rabbi Yehuda HaNasi who holds that a sukka with an area of less than four by four cubits is unfit. The Gemara rejects this contention: Even if you say that the tanna of the baraita is the Rabbis, the Rabbis say that a structure with an area smaller than four by four cubits is fit only there, with regard to a sukka, which is a temporary residence, because in a temporary residence one is willing to confine himself to a small area. However, with regard to halakhot relating to a house, which is a permanent residence, even the Rabbis concede that if it has an area of four cubits by four cubits, people reside in it, as it is a functional house, and if not, people do not reside in it, and its legal status is not that of a house at all.
Rachi non traduit
לימא רבי היא. דלא חשיב סוכה בציר מד' אמות:
ולא רבנן. דכי היכי דמכשרי בסוכה אלמא דירה היא והוא הדין לכל מילי דבית:
אָמַר מָר: פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, וּמִן הַמַּעֲקֶה, וְאֵין מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, וְאֵינוֹ נֶחְלָט בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְאֵין חוֹזְרִין עָלָיו מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה. מַאי טַעְמָא? דְּ''בַיִת'' כְּתִיב בְּהוּ בְּכוּלְּהוּ.
Traduction
§ The Gemara briefly discusses the halakhot listed in the baraita: The Master said that a house in which there is an area of less than four by four cubits it is exempt from the mitzva of placing a mezuza on its doorpost, and it is exempt from the obligation of establishing a parapet around its roof, and it does not become ritually impure with leprosy of the house. And its sale is not rendered final in the same manner as the sale of houses within walled cities, and one does not return from the ranks of soldiers waging war for a house that size. What is the reason for these halakhot? It is due to the fact that ''house'' is written in the Torah with regard to all these halakhot. The legal status of a structure with an area of less than four by four cubits is not that of a house.
Rachi non traduit
כולהו בית כתיב בהו. מזוזות ביתך (דברים ו':ט') כי תבנה בית חדש (שם כב) ובא אשר לו הבית (ויקרא י''ד:ל''ה) כי ימכור בית מושב (שם כה) אשר בנה בית חדש (דברים כ':ה'):
וְאֵין מְעָרְבִין בּוֹ, וְאֵין מִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ, וְאֵין מַנִּיחִין בּוֹ עֵירוּב. מַאי טַעְמָא — דְּלָא חֲזֵי לְדִירָה. עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת — אֵין מַנִּיחִין בּוֹ, אֲבָל שִׁיתּוּף מַנִּיחִין בּוֹ.
Traduction
And by rabbinic law, one need not join the houses in the courtyards for a house with that area, and one need not merge the courtyards that open into an alleyway for a courtyard in which the area of its only house is less than four by four cubits. And one does not place the food collected for the joining of courtyards in this house. What is the reason for these halakhot? It is due to the fact that it is not fit for residence. The point of the joining of courtyards is to transform the courtyard into a residence shared by the residents of all its member households, and this can be accomplished only by placing the joint food in a place whose legal status is that of a house. The Gemara infers this from the fact that it is taught in the baraita: And one does not place the food of the joining of courtyards in this house, but the food of the merging of alleyways, one places in it.
Rachi non traduit
הכי גרסינן אין מערבין ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב דלא חזי לדירה עירובי חצירות אין מניחים בו אבל שיתופי מבואות מניחין בו כו':
דלא חזי לדירה. וטעמא דעירובא מפרש בעירובין (דף מט.) משום דירה דבית שנותנין בו הפת של עירוב הוי כאילו כולן דרין בתוכו ונמצאת כל החצר משתמשת לבית אחד הלכך בית דראוי לדירה בעינן ופת נמי אינו צריך ליתן כיון דלא מיקרי דירה אין הדר בו אוסר על בני חצר שאין רשותו כלום:
מַאי טַעְמָא — דְּלָא גָּרַע מֵחָצֵר שֶׁבְּמָבוֹי. דִּתְנַן: עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת בֶּחָצֵר, שִׁיתּוּפֵי מָבוֹי בַּמָּבוֹי.
Traduction
What is the reason for this distinction? It is due to the fact that it is no less a residence than a courtyard in the alleyway. An unroofed courtyard is not fit for residence, and nevertheless the food for the merging of alleyways may be placed there, as we learned in a baraita in tractate Eiruvin (85b): The joining of courtyards may be placed in the courtyard and the merging of alleyways may be placed in the alleyway.
Rachi non traduit
דלא גרע מחצר. שאינו מקורה והאי נמי סלק הקיפו וקרויו כמי שאינו נמצא שיתוף עומד באויר החצר ותנן (עירובין דף פה:) דשיתוף נותן באויר החצר משום דעירוב החצר לצירוף הבתים הוא להיות כולם כדרים בבית אחד הלכך בעינן בית הראוי לדירה ושתוף המבוי אינו אלא לצרף החצרות וחצרות לאו דירה נינהו והלכך לא בעי דירה אלא באוירא של חצר דיו ובמקום משתמר ויהיו כל החצרות כולן כאילו תשמישן להיות אחד:
וְהָוֵינַן בַּהּ, עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת בֶּחָצֵר? וְהָתְנַן: הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת — אֵינוֹ עֵירוּב, וְהַדָּר שָׁם אֵינוֹ אוֹסֵר.
Traduction
And we discussed this halakha: How can the joining of courtyards be placed in the courtyard? Didn’t we learn in the mishna: With regard to one who placed his joining of courtyards in a gatehouse or in a portico [akhsadra], a roofed structure without walls or with incomplete walls, or on a balcony, it is not a fit eiruv. And one who resides there, in any of these structures, does not render it prohibited for the homeowner and the other residents of the courtyard to carry, even if he did not contribute to the eiruv, as the legal status of these places is not that of a house.
Rachi non traduit
מי מינטר לא גרסינן דאי משום נטירותא תרוייהו נטירותא בעו ועוד דבחצר מנטר הוא בכלי ומעירוב פריך דבעיא בית דירה כדמוכח לקמן אלא הכי גרסינן עירובי חצירות בחצר והתנן הנותן את עירובו כו'. עירוב הגבוי מבתי החצר ונתנו בבית שער היינו בית קטן שלפני שער החצר או מבפנים או מבחוץ ושומר הפתח יושב שם:
אכסדרה. שלפני הבית שקורין פורטק''א:
מרפסת. עלייה ארוכה על פני החצר על פני רשות הרבים ובה פתחים הרבה לפי מחיצותיה ודיורין בכל אחת ואחת ועושין מרפסת ארוכה לפני הפתחים כאורך עלייה וכולן עולים בסולם אחד למרפסת ודרך המרפסת נכנסין ויוצאין כולן. מרפסת אלויי''ר סולם אשקל''א:
אינו עירוב. דלא חזי לדירה שכל היוצא ונכנס עובר עליו:
אֶלָּא אֵימָא: עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת בְּבַיִת שֶׁבֶּחָצֵר, וְשִׁיתּוּפֵי מְבוֹאוֹת בְּחָצֵר שֶׁבַּמָּבוֹי. וְהַאי לָא גָּרַע מֵחָצֵר שֶׁבְּמָבוֹי.
Traduction
Rather, emend the mishna and say: The joining of courtyards is placed in one of the full-fledged houses that is in the courtyard, and the merging of alleyways is placed even in one of the courtyards that opens into the alleyway. And this house whose area is less than four by four cubits is no less a residence than one of the courtyards that open into the alleyway.
Rachi non traduit
אלא הכי קאמר עירובי חצירות בבית שבחצר. והאי בחצר דקתני לאו באוירא אלא באחד הבתים שבה ולאפוקי בית שבחצר אחרת שאין מצרפן ושיתופי מבואות דקתני במבוי ה''נ קאמר באחת החצרות שבמבוי ולאפוקי חצר שבמבוי אחרת:
וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ עִיבּוּר בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת. דַּאֲפִילּוּ כְּבוּרְגָּנִין לָא מְשַׁוֵּינַן לֵיהּ. מַאי טַעְמָא — בּוּרְגָּנִין חֲזוּ לְמִילְּתַיְיהוּ, וְהַאי לָא חֲזֵי לְמִילְּתֵיהּ.
Traduction
It is taught in the baraita: And one does not render it an extension of the city limits when it is located between two cities. The Gemara explains: This means that we do not even render its halakhic status like that of huts [burganin] used by grain watchmen in the fields, which join the two cities between which they are located for the purpose of measuring the Shabbat limit. What is the reason that it is considered less a residence than a watchman’s hut? The Gemara answers: Watchmen’s huts, even though they are not sturdy, are suited for their matters, while this house with an area less than four by four cubits is not suited for its matter, as it is not fit for residence.
Rachi non traduit
בורגנין. צריף שעושין מן ערבה וקנים לשומרי פירות או לציידי עופות ותניא בעירובין בכיצד מעברין (עירובין דף נה:) בורגנין מתעברין עמה:
למלתייהו. ללינת לילה לאדם אחד:
הא לא חזי למלתיה. דכל בית עשוי לדירת קבע תמיד:
Tossefoth non traduit
ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות. תימה האי בית מאי עבידתיה לר''מ דאמר פרק כיצד מעברין (עירובין דף נז. ושם) נותנין קרפף לזו וקרפף לזו בלא בית כך היא וכן לרבנן אליבא דרב הונא דבגמרא ולחייא בר רב דאמר קרפף אחד לשתיהן אותו קרפף אינו צריך בית ואי כשיש יותר ממאה וארבעים ואחת אמה ושליש אמה בין שתי עיירות דהוא שיעור שני קרפיפות שעכשיו מצטרף בית זה לצרפן דכשיש בו ד' חשיב למעט האויר ולצרפן ואי לית ביה ארבע אמות לא חשיב והוי כמאן דליתא ואין העיירות מתחברות בין לרב הונא בין לחייא בר רב א''כ מה לו להזכיר שתי עיירות הוה ליה למימר ואין עושין אותו עיבור לעיר אחת כיון שאין בו ד' אמות דאי הוה בו ד' אמות וקאי לתוך שבעים אמה ושיריים הוה מתעבר עם העיר למדוד מן הבית דשל עיר אחת יכולין לעשות בורגנין ללכת במקום שירצו כדאמרינן בפרק עושין פסין (עירובין דף כא.) אתיתו מברניש לבי כנישתא דדניאל דהוי תלתא פרסי אמאי סמכיתו אבורגנין הא אבוה דאימך אמר אין בורגנין בבבל נפק אחוי ליה מתוותא דמיבלען בשבעים אמה ושיריים ואומר רשב''ם דגרסינן הכא ואין עושין עיבור לעיר וכן משמע בירושלמי דגרסינן ואין עושין אותו חיבור לעיר ור''ת מקיים גירסת הספרים ומפרש דאין נותנין לזה הבית דין עיבור שבין ב' עיירות דלרבנן לעיר אחת בפני עצמה אין לה קרפף כדאמרינן (שם דף נז.) לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות ואם היה לזה הבית ד' אמות היה לו דין עיר אחת לתת לו קרפף כמו לעיר והיינו נותנין לבית זה ולעיר שאצלו ב' קרפיפות כמו בשתי עיירות לרב הונא ולחייא בר רב קרפף אחד לשתיהן דעל כרחך לאו דוקא נקטי רבנן שתי עיירות דהוא הדין עיר ובית אלא אגב דנקט ר''מ עיר נקטי רבנן שתי עיירות דהא לחייא בר רב דאמר קרפף אחד לשתיהן על כרחך לא נקטי רבנן שתי עיירות דווקא דהוא הדין עיר ובית דע''י בורגנין המובלעים בתוך שבעים אמה ושיריים הולך כדמוכח פרק עושין פסין (עירובין דף כא.) ומיהו אין נראה שיחשב בית כעיר לגמרי ליתן קרפף לבית אחד בפני עצמו לר''מ ולרב הונא אליבא דרבנן ליתן לשני בתים בלא עיר קרפף לזו וקרפף לזו ואע''פ שלחייא בר רב אליבא דרבנן הוי בית כעיר לגמרי שנותנין לשני בתים בלא עיר קרפף אחד לשתיהן דאי לאו הכי עיר שאין לה חומה במה יתחברו הבתים ליחשב אחת אם לא על ידי דמיבלען כל אחת ואחת בתוך שבעים אמה ושירים של חברתה דאין סברא להצריך שיגיע זו לזו:
וְאֵין הָאַחִין וְהַשּׁוּתָּפִין חוֹלְקִין בּוֹ. טַעְמָא דְּלֵית בֵּיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, הָא אִית בֵּיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת — חוֹלְקִין,
Traduction
It is taught in the baraita: And brothers and partners do not divide a house that does not measure at least four by four cubits, as it is too small to be divided. The Gemara infers: The reason that a house that size is not divided is due to the fact that there is not an area of four by four cubits in it; however, if there is an area of four by four cubits in it, they divide it.
וְהָתְנַן: אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה!
Traduction
The Gemara asks: But didn’t we learn in a mishna: One divides the courtyard at the request of one of the heirs or partners only if its area is sufficient so that there will be in it four by four cubits for this partner or heir and four by four cubits for that partner or heir? Apparently, in order to divide a courtyard it must be at least four by eight cubits.
אֶלָּא אֵימָא: אֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָּה כְּחָצֵר. דְּאָמַר רַב הוּנָא: חָצֵר לְפִי פְּתָחֶיהָ מִתְחַלֶּקֶת. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: נוֹתֵן לְכָל פֶּתַח וָפֶתַח אַרְבַּע אַמּוֹת, וְהַשְּׁאָר חוֹלְקִין אוֹתוֹ בְּשָׁוֶה.
Traduction
Rather, emend the baraita and say that the halakha of division like that of a courtyard does not apply to it. As Rav Huna said: A courtyard is divided according to the number of its entrances. When the residents of the houses in a courtyard divide the courtyard between them, the division is not based on the number of houses in the courtyard, nor is it based on the size of the houses. Instead, it is divided based on the number of entrances that open into the courtyard. Rav Ḥisda said: One gives the homeowner for each and every entrance four cubits, and the rest of the courtyard is divided equally among the residents of the courtyard.
Rachi non traduit
הכי קאמר אין בו דין חלוקה כחצר. ומהו דין חלוקה כדרב הונא ורב חסדא:
חצר מתחלקת לפי פתחיה. חצר שהיו בתים פתוחין לה וחלקוה שני אחין ביניהם זה נטל שלשה בתים קטנים וזה נטל כנגדן בית גדול אם באו לחלק אוירא של חצר זה שנטל שלשה בתים הקטנים נוטל ג' חלקים כמנין שלשה פתחים וזה נוטל רביע לפי שהחצר עשוי ליציאה וביאה שדרך החצר נכנסין ויוצאין מן הבתים לרה''ר ומכניסין משאותיהן ופורקין לפני פתחיהם לפיכך חצר מתחלקת לפי הפתחים:
ורב חסדא אמר. אין צריך ליתן לכל פתח אלא ד''א כנגדן מן הפתח והלאה ורחבן ברוחב הפתח ואפילו הוא רחב י' אמות נוטל ד' אמות במשך וכנגד כל רחבו לפרק משאו ובית קטן זה הפחות מד' אין לפתחו דין חלוקה ליטול בחצר לא כרב הונא ולא כרב חסדא:
דְּהָנֵי מִילֵּי בַּיִת, דִּלְמֶהֱוֵי קָאֵי — יָהֲבִינַן לֵיהּ חָצֵר. הַאי, דִּלְמִיסְתַּר קָאֵי — לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ חָצֵר.
Traduction
The principle that entrances are factored into the division of a courtyard applies only with regard to a house that stands to endure, as the owner needs use of the yard to ease access to his house, so we provide him with four cubits according to Rav Ḥisda, or part of the courtyard according to Rav Huna. However, in the case of this small house, which stands to be leveled, its owner has no need for the adjacent courtyard, so we do not provide him with any part of the courtyard, as if it were not even there.
Rachi non traduit
דהני מילי. דשקיל חלק בחצר בית דלמיהוי קאי ומבעי ליה לחצר לפרק משאו:
הָיְתָה גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וּבָא לְמַעֲטָהּ בְּכָרִים וּכְסָתוֹת — לָא הָוֵי מִיעוּט.
Traduction
§ With regard to the halakha in the mishna that a sukka more than twenty cubits high is unfit, the Gemara states: If the sukka was more than twenty cubits high and one comes to diminish its height by placing cushions and blankets on the floor, it is not a decrease of halakhic significance. It does not render the sukka fit, because in that case one is concerned that the bedding will be ruined and therefore does not intend to leave it there very long.
Rachi non traduit
היתה גבוהה מעשרים. פיסקי שמועות הן של כל בני הישיבה שהיו במדרשו של רב אשי שסידרו הגמרא:
ובא למעטה. למעט גובה חללה מכ' ונותן בקרקעיתה להגביה:
לא הוי מיעוט. שאין סופו להניח שם כל ז' מפני הפסד ממונו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source